להיכן נעלמה התמימות?

אני זוכרת שהייתי קטנה איך הייתי יושבת ונהנת לצפות בסרטים מצוירים, בסרטים שבו הטוב תמיד מנצח ושהגיבור תמיד מקבל את מה שהוא רוצה כי מגיע לו.

"קצת" גדלתי מאז ופתחתי את הראש בלימודי הקולנוע שלי בתיכון או בלימודי האקדמיים עכשיו והבנתי שזהו סתם עוד דרך לשמור על המצב הקיים. על המצב בו האדם מאמין כי ה"יפה" הוא תמיד הטוב וה"מכוער" הוא תמיד הרע השונה, ה"יפה" תמיד מקבל את מה שהוא רוצה ואילו ה"מכוער" לא מקבל כלום ולעיתים קרובות מת.

בסרט "שלגיה" מסר זה בא לידי ביטוי בצורה ברורה מאוד, בהתחלה האם החורגת נראית טוב בסך הכל ורק כשהיא מבינה שיש יותר יפה ממנה היא הופכת למכשפה זקנה מכוערת ורעה. וולט דיסני השתמשו גם בדמות הסטראוטיפית של מכשפה לתיאורה- גלימה שחורה, כובע שחור, אף גדול עם שומות ענקיות -כך לפחות אני מדמיינת מכשפה ואני מאמינה שהרבה אנשים אחרים גם. מה שמביא אותי להבין שהרבה מהסטראוטיפים שקיימים אצלי ובכלל אצל כולנו אנחנו מקבלים מהמדיה – אנחנו מקבלים את המסרים שהם רוצים שנקבל.

http://www.youtube.com/watch?v=6qHaIO0LU38

גם העולם שלנו היום מעביר לנו את המסרים האלה בטלוויזיה באינטרנט ובכלל. למשל בפרסומות אנחנו עדיין רואים שה"יפה" שולט שם ואילו ה"מכוער" תמיד זה שיוצא סלחו לי על המילה "מטומטם" , או שבכלל הוא לא מופיע ורק הדמות ה"יפה" מופיע.

http://www.youtube.com/watch?v=4bbVQ2NQN6o&feature=relmfu

כמו שאני גדלתי על הסרטים המצוירים ועל הפרסומות בטלוויזיה והמסר הזה חדר אלי ואני כמו הרבה אחרים מרגישה שהמסר הזה הוא נכון (ככה החדירו לנו), שבאמת ה"יפה" הוא המצליח , גם היום הילדים גדלים לעולם הזה שעדיין ה"יפה" נתפס כדבר הכי חשוב וטוב.

אבל היום יש יותר מודעות למה המסר הזה גורם בקרב ילדים ובכלל בעולם. אנחנו יכולים לראות היום יותר ויותר סרטים מצוירים לילדים שפותחים ומרחיבים לנו ,לא עד כדי כך , את הבועה שהיינו בא כל כל הרבה זמן, להראות לנו שגם ה"מכוער" יכול להיות טוב ולזכות במשהו טוב.

דוגמא קלאסית להתפתחות הזאת זה הסרט "שרק"- שהוא בכלל סרט פרודיה על הסרטים המצוירים הקלאסים-

שרק ,מפלצת ביצות מכוערת, מציל את פיונה נסיכה יפייפיה ממגדל, אשר כושפה.  ביום היא נסיכה יפה ובלילה היא מפלצת מכוערת. היא מתאהבת בשרק- המפלצת, ובמקום שהכישוף יוסר בנשיקת אוהב והיא תהפוך חזרה לנסיכה יפה היא הופכת למפלצת הירוקה והמכוערת והיא לא מתחרטת, רק בשביל לזכות בשרק המפלצת. שרק הוא גיבור הסרט, הוא הטוב בסיפור הזה, ואילו הנסיך על הסוס הלבן והפייה ה"טובה" הם הרעים, הם אלה שבסוף לא זוכים בכלום.

עם כל המסרים השליליים שהסרטים המצויירים מעבירים ובכלל המדיה אני מאמינה שהיא מעבירה לנו גם מסרים חיוביים.

נכון שאתה ילד אתה לא מבין את הסרטים בצורה שאדם מבוגר יבין אותם, אבל זה גם כל היופי הטוהר והתמימות בדבר. תמימות זה דבר טוב, ככל שאני מתבגרת ומרגישה שהתמימות שלי הולכת ונעלמת אני מבינה כמה שזו תוכנה חיונית וחשובה. אדם תמים הוא אדם מאמין , אדם שיכול לסמוך וללכת ולאמין בדברים ללא פחד וחשש שמה הוא יפגע, נכון שלפעמים התמימות הזאת מעוורת אותנו אבל בלעדיה אני לא חושבת שהיינו לומדים משהו. אבל מה שמבאס זה כל פעם שאתה נותן לתמימות שלך להוביל אותך ואתה נפגע בסופו של דבר – כך התמימות שלך פוחתת והיא לא נשמרת.

אני זוכרת שראיתי סרטים מצוירים בתור ילדה ונכון שהמסר שה"יפה" הוא הטוב המוצלח ו"מכוער" הוא הרע חדר לתת מודה שלי, יחד עם זאת, חדרו עוד הרבה מסרים שלא הייתי מגדירה אותם שליליים.  כמו, שבשביל להיות אדם טוב ומוצלח צריך לעזור לאחרים. לדוגמא: שסימבה מ"מלך האריות" עזר לטימון ופומבה חבריו וגם ללביאות שהיו תחת שלטונו האכזר של סקאר והצבועים לצאת מהמצב הזה.

אני אישית לקחתי מהסרטים המצוירים את אהבתי למושג "אהבה", את האמונה שלי שיום אחד גם אני אמצא אהבה שכזאת, אהבה שתגרום לי לנצח הכל, את הפחדים והחששות שלי. נכון לא כולם כמוני, שהם מתבגרים האידאל שלהם ל"אהבה מהאגדות" נעלמת , הם מאבדים את התמימות והאמונה הזאת. אבל אני עדיין מאמינה שיש דבר כזה- קראו לזה תמימות, אבל אם אין אמונה במשהו אז אני מאמינה שאין לנו לאן לרצות לשאוף או בכלל שאין לנו משמעות לחיים.

הסיבה העיקרית לפי דעתי המשאירה את האדם הבוגר לצפות בסרטים מצוירים וסרטים בכלל זאת הבריחה מהמציאות היומיומית שלנו, הרצון העז שלנו להתנתק ממה שעובר עלינו במהלך היום ולהיכנס למוד של הגשמת חלומות ופנטזיות תוך כדי צפייה במדיה. היא משלימה לנו את הדברים החסרים , למשל אני אוהבת לצפות בסרטי וולט דיסני או בסרטי דרמה רומנטיים בגלל שזה איך שהוא גורם לי למלא את החסר שקיים בי, זה לא נשאר לאורך זמן אבל זה עדיין משפר לי את ההרגשה הכללית ומחדש לי את האמונה.

אז מה אתם חושבים על התמימות והטוהר? גם אתם מתגעגעים לזה? להרגשה הזאת שהיינו ילדים ולא חשבנו יותר מידי לפני מעשה פשוט עשינו את מה שהלב שלנו אומר לנו. החיים אז היו יותר קלים, לא?! 

אז מה אנחנו עושים אם זה? למה לא להמשיך להאמין בדברים שהאמנו בהם שהיינו ילדים?

תחשבו על זה!

 

 

מודעות פרסומת

אז מה באמת המסר מאחורי סרטי האנימציה של וולט דיסני?

האם אנחנו יודעים את האמת מאחורי הסרטים? האם כל המסרים גלויים? או שיש גם סמויים? 

כאחת שגדלה על סרטי האנימציה של וולט דיסני ואוהבת אותם עד היום, קשה היה לי לצאת מהבועה התמימה של הסרטים האלה ולראות אותם באור שונה ואחר.

כבר בשיעור הראשון שלי במבע קולנועי, המרצה האיר את עיניי בנוגע לאחד ה- סרטים של וולט דיסני והוא "מלך האריות". הוא אמר לנו שיש הרבה מסרים סמויים בסרט שאני לא שמתי לב עד אותו יום. לדוגמא שסקאר אחיו של מופסה מדומה לדמות הומוסקסואלית ואפשר לראות את זה לפי ההליכה שלו והדיבור שלו וגם לפי זה שאין לו אישה שהוא לבד.                                                                                                                      http://www.youtube.com/watch?v=-8wgXRNYcPM&feature=related

סקאר היא הדמות הרעה בסרט, האח שרוצה להתשלט על ממלכתו של אחיו בכך שהוא הורג אותו, אך לא מצליח כי אחיינו גובר עליו. אחד המסרים הגלויים שלנו כאן הוא שהטוב מנצח בסופו של דבר את הרע.

הרע(סקאר) מתואר לנו בסרט לא רק כהומוסקסואל אלא גם ככבשה השחורה של המשפחה, הברווזון המכוער (שיער שחור, עין מצולקת, גוף מרושל) בניגוד לטובים(סימבה ומופסה) שהם מתוארים לנו כאריות מרהיבים (בעלי שיער אדמוני, גוף חטוב ושרירי, פנים נקיות וטובות), מה שרומז לנו על מסר סמוי של הסרט שהדמות ההטרוסקסואלית תמיד יפה ותמיד תנצח את הדמות ההומוסקסואלית שהיא תמיד המכוערת.

יש מסר סמוי נוסף בסרט הקשור לשלטון הנאצים. סקאר הרוצה לתפוס את את מקומו של אחיו בתור המלך, נעזר בצבועים אשר גורמים להריגתו של מופסה ולבריחתו של סימבה. סקאר הוא הקבלה להיטלר, הדיקטטור הרוצה לשלוט בעולם ונעזר בנתיניו הנאמנים חיילי גרמניה שהם הצבועים בסרט. אנחנו יכולים לראות את המסר הסמוי הזה בצורה גלוייה בסרט כאשר סקאר שר את השיר שלו "Be prepared" ורואים את הצובעים מסודרים בשורות ישרות והולכים בצורה אחידה מול סקאר מה שמביא לנו את האסוציאציה להיטלר וחייליו.

שחיפשתי עוד אתרים על מסרים סמויים וחדשים בשבילי בסרטי האנימציה של וולט דיסני, מצאתי אתר שמראה לנו 10 דברים מוסתרים בסרטים אלו, שרוב האנשים בארץ שחקרו את אותו נושא דיברו עליו.

http://listverse.com/2009/05/10/top-10-hidden-images-found-in-cartoons/

כמו שאמרתי אני מאוד אוהבת את סרטי וולט דיסני אני גדלתי עליהם, ובגלל שהייתי תמימה וטהורה בתור ילדה ממש אבל ממש לא שמתי לב לדברים האלה , גם היום עם לא הייתי מתחילה לחקור עליהם קצת יותר או מתחילה ללמוד תואר ראשון בתקשורת לא הייתי עולה על הדברים האלה.

אני בטוחה שאיפשהו בתת מודה שלנו כל המסרים הסמויים האלה כן חודרים אבל צריך מישהו שיוריד לנו את האסימון בשביל שנוכל לראות אותם בבירור יותר.

מקווה שחדשתי לכם קצת, כי לי חדשתי….